נצילות אנרגיה בקרבות איגרוף תאילנדי

חישבו על סיפור תיאורטי כמעט מופרך ולא הגיוני שבו בחור מבוגר , שמן במקצת וכפי שנראה גם מסתבר שהוא לא בכושר ביצועי מלא , אותו אחד פשוט מפרק את הצורה והזירה לבחור צעיר בריא בעל כושר מושלם שרירי עם מערכות קצה פיזיולוגיות בפיק פריים של חייו הספורטיביים והקרביים …

אפשרי ?

אם אי פעם ביקרתם בתאילנד והייתם במקצת מלילות הקרב המפורסמים באיצטדיונים המקומיים אולי חזיתם בכמה מהתסרטים הקבועים והמוכרים לחובבי הז׳אנר , זה קורה כאשר לוחם זר ( שאינו בן המקום – קרי : אינו תאילנדי) נלחם בלוחם מקומי (קרי : תאילנדי) שכבר פרש ממקצוענות וימי הזוהר שלו הרחק מאחור אי שם שנות דור בבור .

כעת בואו נמחיש את הסצנה עוד יותר . הלוחם הזר די חדש באומנות הלחימה של מואי תאי, יש לו נסיון כזה ואחר באומנויות לחימה , מוטיבציה של ז׳אן קלוד ואן דאם והוא מתאמן כמו נזיר סיאמי אדוק ונחוש הוא קורע את התחת ומשקיע דם , יזע , דמעות וכאב באימונים! הוא מצוי בכושר של חייו ובמצב פיזי מעולה כל גופו שרירים משורגים , קוביות בבטן ובית חזה של סופרמן ביום טוב מציל את העולם . הלוחם התאילנדי מצד שני סובל מבטן בירה מתקדמת ומתניים שידעו ימים טובים יותר, הוא גם מעשן בשרשרת ומצבו הפיזי אם יצטרך לרוץ מנקודה אחת לשנייה מעורר דאגה קלה . הוא לא התאמן כבר כמה שנים , אבל נלחם מדי פעם בשביל קצת אקסטרא מזומנים ( בעיקר נגד נוכרים יהירים ושחצנים הנראים כמו שלט פרסום אנושי לטופ קונדישניג) , חשוב לציין שהתאילנדי הזה הוא אלוף איצטדיון לשעבר …
השניים מתייצבים האחד כנגד השני והקרב מתקדם אל עבר ״ המים העמוקים ״ ( להלן – לסיבובים המאוחרים ). הלוחם הזר מתרוקן מטנק הדלק האנרגטי שלו במהירות שמכונית אמרקנית מתרוקנת כשלוחצים על דוושת הגז שלה ״ קיק דאון ״ אכזרי ואילו הלוחם התאילנדי שהקפיד להשאיר את קופסאת הסגריות שלו בצידי הזירה עוזב את הזירה כמנצח ממש כמו מכונית חשמלית שבכלל לא נזקקה לשימוש במנוע שלה בכלל למעט ההתנעה ולא רוקנה בכלל את טנק הדלק שלה.

איך זה ייתכן ?

איך באמת יתכן שלוחם לשעבר , שבנוסף להיותו מעשן סדרתי חובב גם שתייה על בסיס קבוע ומתמיד ויום יומי (אבל בעיקר בערב ובלילה) שאם יבדקו את מצב האלכוהול בדמו בטח יגלו שהוא היה יכול להרוג ינשופים משטרתיים בנשיפה, שבריאות שלו יש יותר זפת ממה שיש בכביש מהיר. איך יכול להיות שככל שהקרב נמשך ולמרות כל מה שנסקר כאן קודם דווקא הלוחם הזר שמצוי בכושר נפלא שפך מנוע ורוקן את הטנק ( דלק ) ???

ייתכן ואילו היה העניין רק בהשוואת כישורי לחימה באיגרוף תאילנדי הנסיון , השנים וכו׳ היו מקנים יתרון לתאילנדי המבוגר ולא בכושר אבל איך ייתכן שבקרב עצמו היה לתאילנדי גם יתרון ענק בכושר הגופני ?

אם זה נראה לכם משהו דמיוני אז כדאי שתדעו שזהו דבר נפוץ וטבעי בתאילנד … למעשה לא בקרבות של חמישה סיבובים , בכל סוג קרב התאילנדים המבוגרים נראים רעננים יותר מהיריבים שלהם … וגם אם הפסידו את הקרב הם נראים לרוב טוב יותר , טריים וחיוניים יותר , ואותות מאמץ והעייפות לא ניכרים בהם .
ואם השאלה היא : איך לכל הפאקן רוחות ? אזי התשובה היא : נצילות אנרגטית מרבית !
היכולת הזו להלחם בנצילות אנרגטית מרבית נקבעת על ידי כמה פאקטורים מרכזיים !

קצב ייצור אנרגיה – כמה מהר ניתן לייצר אנרגיה.
סבולת ייצור האנרגיה – כמה זמן ניתן לייצר שוב ושוב אנרגיה.
כמות ייצור האנרגיה – כמה אנרגיה ניתן בכלל לייצר במהלך קרב .
מימוש הנצילות בתנועה – איך הלוחם מנצל את האנרגיה בקרב בצורה הכי טובה ויעילה שניתן ומפיק ממנה תוצרת .

או אולי בפשטות נכתוב שכושר גופני מצוין זה היכולת שלנו לייצר בדיוק את כמות האנרגיה שאנו זקוקים לצורך ביצוע הדרישות הגופניות הנדרשות בקרב .
מאמן הביצועים הספורטיבים ללוחמי אומניות לחימה משולבות ג׳ואל ג׳מייסון נוהג להגיד ״אם המערכת שמעורבת בייצור האנרגיה יכולה להמיר את ה ATP ( הדלק של השרירים שלנו ) למהירות וזמן ארוכים יותר אזי יש לך מצב גופני מצוין , אך אם המערכת לא מצליחה להמיר אז… כנראה שאתה תרוקן את המיכל דלק שלך מהר מאוד ״.

וכעת נתמקד ספציפית באיגרוף תאילנדי

מצב הכושר הגופני שלנו תמיד ימדד ביחס ליכולתנו להתמיד בפעילות הגופנית הנדרשת לאורך זמן מספק. זה אומר מהירות וכוח במהלך קרב … כעת גם אם תהיה הלוחם החזק ביותר ביקום כולו בהעדר כושר גופני מספק אתה תקבל נוק אאוט בלעדיו ( הכושר הגופני )… כי העדר מערכות אנרגיה אלו לא יאפשרו ללוחם הכל כך חזק להוציא לפועל את כוחו לידי ביטוי מכיוון שאין לו דלק .
מכיוון שכך מצבו הגופני של לוחם מחייב אותו להיות מסוגל להפיק מקטעים של תנועות כוח מתפרץ כמה שיותר תוך כדי קרב.
אולם, גם לוחם עם מצב גופני וכושר גופני מצוין יכול להגיע מהר מאוד למצב של עבודה על ״ אדי דלק ״ או מיכל ריק מבחינה אנרגטית . זה קורה בגלל שימוש או נצילות לא טובה של מערכות האנרגיה שלו . כושר גופני באיגרוף תאילנדי אינו קשור להפקת אנרגיה אלא כיצד הלוחם משתמש ומנצל אותה …
באיגרוף תאילנדי אנרגיה יכולה להתבזבז בהרבה דרכים , למשל , טכניקה לקויה , נוקשות שרירית מוגברת, קריסת המבנה ( תנועות חדות בקרב , התחמקות , שליחת אגרופים בעיטות מדי ששואבות אנרגיה ) , לקות טכניקת נשימה בקרב ולחץ מנטאלי.

אז איך בעצם לוחמים מנוסים בעלי נצילות טובה יותר ?

כי הם מתעלים ומנצלים את האנרגיה שלהם טוב יותר , מיד יצורפו דוגמאות לנושא בין לוחמים מתחילים ללוחמים מנוסים .

מתחילים – בעלי יכולות מוגבלות נפשית וכתוצאה מכך פיזית להשאר רגועים ונינוחים בין מכות .
מנוסים – זזים כמה שנדרש ולא יותר מכך . השרירים שלהם משוחררים אך מחוברים לדרישות התנועתיות בדיוק ברגע שנדרש מהם, לא מבזבזים טיפת אנרגיה .

מתחילים – נוטים לזוז ולנוע יותר מהנדרש והרצוי כדי להתחמק ממכות ( בגלל הפחד להפגע וחוסר ידע מספק איך להגן יעיל על עצמם ) ובכך צורכים כמויות אנרגיה גדולות יותר ממאגרי גופם .
מנוסים – מתחמקים ומנטרלים התקפות ע״י תזוזות מינימליות , נכונות ורגועות מבחינת דופק , נשימה ושליטה , כדי לא לבזבז יותר אנרגיה ומשאבים מהנדרש.

מתחילים – בעלי יכולות מוגבלות ולא חסכוניות בהוצאת מכות , הרבה תנועות גפיים בדרך ליעד שאינן מתחברות לנשימה , לכוונה , לעוצמה המופקת במכה ויוצרת בום מנומק וחזק .
מנוסים – בעלי טכניקת איגרוף תאילנדי עדיפה , כך שהמכות שלהם מבצעות מינימום תנועה בדרך למטרה , אבל עם מקסימום אפקט פגיעה ! האנרגיה שלהם לא ״ דולפת ״ בזמן הביצוע הביו מכני בגלל תנועה לא נכונה , הכל נעשה אצלם כמו שצריך ונדרש לא מעל לנדרש ולא מתחת לנדרש .

מתחילים – מבצעים כמות ועוצמת מכות הרבה יותר גבוה מהנדרש אך מבצעים פחות נזק ליריבים שלהם כתוצאה מהחטאות מרובות ואי פגיעה במטרה .
מנוסים – מחטיאים פחות , הם מסוגלים להמתין לטעות של היריב שלהם ושולחים מכות מדויקות ברגע שהסיטואציה הקרבית מתאימה וסיכוי הפגיעה והניקוד גבוה .

שיפור יכולות הנצילות האנרגטית .

אם נחזור רגע לסיפור של הלוחם התאילנדי המנוסה אל מול הלוחם במצב הגופני המופלא מתחילת המאמר כעת ברור לנו שללוחם התאילנדי יש מצב גופני ירוד , הפקת האנרגיה שלו ירודה , הפקת קצב האנרגיה והמשך שלה ירוד , הכוח האנרגטי ירוד, בכלל כל הפוטנציאל האנרגטי שלו ירוד וחלש , אבל שימור האנרגיה שלו וקצב הבזבוז של המשאב החשוב והמרכזי הזה טוב , יעיל ושמיש בתצורה הרבה יותר טובה באופן מוחלט מהיריב הנוכרי שעומד מולו.

מצב גופני טוב באיגרוף תאילנדי נמדד ע״י יכולתו של הלוחם לפגוש ולהתממשק עם הדרישות של הקרב והסיטואציה . לוחם ״ שמעמיס״ על עצמו הוצאות , תנועות , מכות במערכות האנרגטיות והפיזיולוגיות שלו בגלל חוסר ניהול נכון של מערכות האנרגיה שלו מבטיח שהלוחם הנוכרי ( הזר ) יאבק ויתקשה ״ לפגוש״ בדרישות של הקרב כאשר נדרש ממנו .
בקרב התיאורטי הזה הלוחם התאילנדי פשוט יבזבז פחות אנרגיה ויפיק בדיוק אבל בדיוק רק את מה שנדרש ממנו , לא יותר וללא איבוד עשתונות או רצון להשיג עוד ועוד ועוד במהלכים עצימים ואינטנסיביים שעלולים לסכן אותו.

יכולות הנצילות של האנרגיה המופקת ומתפזרת גדלה ומתעצמת עם השנים אצל לוחמים מיומנים ומאומנים דרך שנים של אימונים כמו בכל מקצוע והתמקצעות בו.
בסופו של דבר העיקרון כמו גם הרעיון הוא לעשות בדיוק את מה שנדרש ! מה שנדרש ולא יותר מכך , כי ברגע שנרצה יותר נכנס למקומות של רגש , זעם , כעס וחוסר שליטה …ומשם קצרה הדרך לבזבוז אנרגיה מוגבר ומיותר .

המפתחות הן
רגיעה – אם אינך זורק פצצות , גרזנים , סכינים או כל מכה מסוג שהוא היה רגוע עד כמה שניתן (מה שקרוי לנשום מהזימים שמאחורי האוזניים).

המכה – הפוקוס והמיקוד צריך להיות על האיכות , המהירות, הדיוק ומיצוי המכה ולא על העצימות שלה.

טכניקה – חשוב להבטיח ולמצות את יכולות הגפיים שלך כשהן מכות ונשלחות קדימה , למעלה , למטה , וישר שתהנה אקונומיות ( חסכוניות ולא מבזבזות אנרגיה ) עד כמה שניתן , ושהגפיים חוזרות לנקודת ההתחלה ( נקודת היציאה לבום בום ) בלי תנועות מיותרות ותזוזות לא רלוונטיות למטרה לשמן יצאו ( גרימת נזק מצטבר ליריב, ניקוד והחלשת המבנה שלו ).

תזוזה/תנועה- רק מה שנדרש באמת ומשרת את האתוס של הניקוד , ההחלשה, התסכול ובזבוז האנרגיה של היריב והניצחון שלך .

הכושר והמצב הגופני שלנו אינם רק ייצור האנרגיה ועוצמת הייצור שלה אלא כיצד אנחנו מתעלים אותה ומנצלים אותה להשגת הניצחון .

כעת הביטו בלוחמים התאילנדים , הרגיעה ובחינת המצב הקבוע שלהם , היכולת שלהם להתפוצץ ממוקד ולחזור אחרי הבום למצב חיסכון אנרגטי עד לבום הבא , לחוסר איבוד השליטה והידיעה הפנימית והמנומקת מה נדרש כדי לנצח ובעיקר איך וכמה משאבים נדרשים כדי לבצע זאת בדיוק .