קרב צל מואי תאי Muay Thai Shadow Boxing
לעתים קרובות זה נתפס כשגרת חימום בלבד המשמשת להגביר בהדרגה את קצב...
ישנם סוגים רבים ושונים של אומנויות לחימה. שמות שבטח יהיו מוכרים לכם הם טאיקוונדו, קראטה, וג'וג'יטסו, שאת חלקם כבר הזכרנו. ננסה, אם כך, לעשות לכם קצת סדר ולחדד מעט את ההבדלים בין האומנויות ותורות הלחימה המובילות בישראל. עם המידע הזה תקבלו הבנה טובה יותר של מה מייחד כל סגנון ומה מתאים לכם ביותר.
אבל קודם כל, קצת היסטוריה…
אנשים רבים מחשיבים את אסיה כמרכז אמנויות הלחימה בעולם, אך לא כולן נולדו שם. לא ניתן להכחיש כי רובן של אמנויות הלחימה המוכרות ביותר מקורן באסיה, וביניהן קונג פו, קראטה וג'ודו. אף שהן מוכרות ומשגשגות בארצות המערב בעשורים האחרונים, הן מתקיימות באסיה כמסורות בנות מאות ולעתים אלפי שנים. איגרוף תאילנדי (או מואי תאי), אומנות הלחימה שלנו בטים הייזלר, מקורה כמובן בתאילנד ושם ליבה הפועם גם היום.
אנו יודעים על קיומן של אומנויות לחימה בעבר הרחוק לפי יזכורים שלהן במיתוסים ובסיפורי עם על גיבורים ומלחמות, אולם רגע היווסדן או צורתן המקורית לא תמיד ידועים. מסורות לחימה מתעצבות על ידי גורמים רבים. לעתים קרובות קשה מאוד לעקוב אחר האבולוציה של אומנות לחימה זו או אחרת, בגלל היעדר רשומות היסטוריות. זה נכון לגבי אומנויות מבוגרת מאוד, כמו זו של הוואיי – לואה (Lua) או פנג'אק האינדונזית. אף היו תקופות בהן גורמים תרבותיים ומהפכות איימו להשכיח אמנויות לחימה, כגון בוקאטור בקמבודיה ושאולין קונג פו בסין.
עם זאת, ההיסטוריה הוכיחה כי אומנויות לחימה משגשגות גם במקומות לא צפויים, הרחק מקור מחצבתן. לדוגמה, מיצויו מאדה הביא את ג'וג'יטסו לברזיל ולימד את האמנות לצעיר בשם הליו גרייסי. הליו בתורו יצר את ג'יוג'יטסו הברזילאי, שמוכר היום בכל העולם, בין היתר בזכות בנו רויס גרייסי, מחלוצי ה-MMA.
אייקידו היא אומנות לחימה יפנית המבוצעת על ידי זרימה עם התנועה של התוקף במקום להתנגד לה. זה דורש כביכול הרבה פחות כוח פיזי. העיקרון המנחה הוא למכוון את המומנטום של התוקף לטובתך, ולהשתמש בה לטובת הטלות או בריחים שונים. אייקידו מתמקדת בשימוש בתנועות מעגליות, בתנועות זורמות ללא התנגדות, ובשליטה על היריב תוך שימוש בעבודת רגליים ומיקום הגוף כדי להשיג יתרון על ידי מינוף, ותוך הימנעות ממצבים של כוח כנגד כוח. בגלל היותה אומנות "רכה" אייקידו טובה לאנשים מבוגרים או למי שמעדיף להתמקד באימוני טכניקה וקאטות (סטים ארוכים של תנועות וקומבינציות של מכות וחסימות) ללא קרבות של ממש. תרגול אייקידו מצריך שיתוף פעולה בין התוקף ליריבו, ושני הצדדים למעשה אמורים לעזור זה לזה לבצע את התרגיל ולא להקשות אחד על השני. מסיבה זו פרקטיקה זו אינה מתאימה לקרבות רנדורי (קרבות תרגול), אינה מפעילה הטעיות ואינה בחזקת ספורט תחרותי.
אמנות לחימה יפנית, מודרנית יחסית (נוצרה בשנת 1882). מטרתו של לוחם ג'ודו היא לזרוק או להפיל את יריבו על הקרקע, לשתק או להכניעו בבריח, בחניקת דם או בחניקה רגילה. במועדונים מסוימים מבצעים קאטות כחלק מהמסורת העתיקה של ג'ודו, אך בארץ זה כמעט ולא נהוג. ישנם מכוני ג'ודו שגם עושים אימונים עם מקלות וחרבות, אך ברור שאמצעים אלו אינם מותרים בתחרות או בתרגול חופשי. בישראל מסורת ארוכת שנים של ג'ודו, עם לא מעט ספורטאים מוכרים בזירה הבין לאומית, ביניהם יעל ארד, אורן סמג'ה, אריק זאבי, ירדן ג'רבי ועוד. ספורט זה הוא ספורט אתגרי ואגרסיבי. חלק מרכזי מהפרקטיקה היא קרבות ידידותיים שבהם מנסה כל צד להכניע את יריבו.
משמעות השם ג'ו ג'יטסו הוא "הדרך העדינה" או "הרכה" – אמנות זו מקורה ביפן, ורשיתה בצורך של סמוראים עטויי שריון להכניע, על ידי בריחים וחניקות, לוחמים יריבים שמוגנים באמצעות שריונם מחרב או חנית. המתרגלים מנטרלים אויב עם סיכות, בריחים והטלות על ידי שימוש באנרגיה של התוקף נגדו, במקום להתנגד לה ישירות (כמו אייקידו, אך באופן פחות מוקצן, שלא מצריך את עזרת היריב, אלא שימוש בכח מתפרץ, שינויי כיוון מהירים ותזמון נכון). בישראל כמעט אין ג'ו ג'יטסו קלאסי ונהוג בעיקר לתרגל ג'וג'יטסו ברזילאי.
ג'ו ג'יטסו ברזילאי היא אומנות לחימה, ספורט ומערכת הגנה עצמית המתמקדת בגרפלינג (קרבות קרקע). היא מקדמת את הרעיון שאדם יכול להתגונן בהצלחה מפני תקיפה על ידי אדם גדול וחזק ממנו באמצעות מנופים, מומנטום, וקרב צמוד על הקרקע, תוך הטיה של משקל באופן נכון ולא על ידי שימוש בכוח. ג'יו-ג'יטסו הברזילאי קם בראשית המאה ה-20 וחייב את קיומו לג'ו ג'יטסו קלאסי וקודוקאן ג'ודו אשר הועבר לקרלוס גרייסי על ידי המאסטר מיטסויו מאדה. ג'וג'יטסו הברזילאי הפך בסופו של דבר לאמנות בפני עצמה דרך הניסויים והפיתוחים של קרלוס, שהעביר את הידע למשפחתו המורחבת ומשם זה התפשט הלאה. אומנות זו היא חדשה יחסית לאחיותיה וחריגה בנוף אומנויות הלחימה בכך שהיא אינה מסורת "נעולה", אלא ממשיכה להתפתח ולהתעצב גם בימינו. בארץ מכונים ומועדונים רבים של ג'ו ג'יטסו. ספורט זה מתאים לכולם, הוא ספורט תחרותי ואגרסיבי במידה רבה, ומצריך כושר טוב ורוח לחימה.
מואי תאי היא אומנות לחימה שמקורה (איך לא?) בתאילנד, אך מתורגלת בחלקים גדולים של העולם, וגם פופולריות ביותר בישראל. למואי תאי היסטוריה ארוכת שנים בתאילנד והיא הספורט הלאומי של המדינה. היא מכונה "אמנות של שמונה נקודות המגע", כינוי המתייחס לשימוש הנרחב שהיא עושה באגרופים, מרפקים, ברכיים ובעיטות, לעומת "שתי הנקודות" באגרוף המערבי, או "ארבע הנקודות" (אגרופים, ובעיטת) באומנויות כמו קראטה.
מואי תאי היא אומנות הלחימה המובילה כיום בתחומי ספורט תחרותי המתמקדים בלחימה בעמידה (סטנד-אפ), בניגוד לאלו שעוברות לקרקע כמו ג'ו ג'יטסו, היאבקות או ג'ודו. ניתן לראות אותה בפעולה בזירות MMA ובזירות ייעודיות לאיגרוף תאילנדי. היא נחשבת לצורת הלחימה האפקטיבית ביותר עבור זירת קרבות עמידה ומהווה את הבסיס הטכני של ספורטאי MMA.
מואי תאי בונה כושר ומחזק את שרירי הליבה של הגוף, שכן הוא מצריך הרבה תנועה תוך שמירה על יציבות. כיוון שספורט זה אינו עושה שימוש בחליפות אין בו הטלות כמו בג'ודו, אלא סוגי תפיסות והפלות שניתן לעשות ללא חליפה.
מואי תאי הוא ספורט דורשני ומפתח כושר מתקדם במהלך האימונים. כמו כן, נהוג לקיים בו קרבות דמה שמפעילים את כל הידע שנרכש במצב שמדמה מציאות. קרבות אלו נקראים "רנדורי" והם למעשה מעין קרבות ידידותיים אך מאתגרים, בהם מפעילים טכניקת התקפה והגנה, מבלי להפעיל כוח רב ותוך שמירה על היריב.
אנשים רבים בישראל מתרגלים מואי תאי על מנת להיכנס לכושר, אך גם כדי לפתח יכולות הגנה עצמית וחיזוק כוח רצון.
אמנות לחימה שפותחה באוקינווה יפן, המדגישה טכניקות כגון חבטות, בעיטות, ברכיים ומרפקים, בטכניקות ידיים פתוחות וסגורות. יש הרבה סוגים של קראטה בישראל, כאשר אימונים בדרך כלל מקיימים מסגרת של טקסיות וכבוד למורה לפי המסורת היפנית. קרטה נוטה להתרכז בקאטות ובאימוני טכניקה ללא קרבות, ועם פחות מאמץ מאומנויות אחרות, ולכן מתאים לילדים ואוכלוסייה מבוגרת. אין צורך בכושר מתקדם.
אומנות הקוריאנית להגנה עצמית, אחת הצורות העתיקות ביותר של אמנויות לחימה (שגילה מוערך בכמעט 2000 שנה. היא כוללת למידה של מערכת של חסימות, בעיטות ואגרופים, כמו גם צורות משתנות של הטלות, זריקות ובריחים. לוחמי טאקוונדו שמים דגש כל מהירות, איזון, גמישות, וכן כושר גופני. טאקוונדו ידועה בדגש שהיא שמה על טכניקות בעיטה, לעומת אומנויות לחימה אחרות כגון קראטה. בנוסף להגנה עצמית, נהוג באומנות לחימה זו עבודה רבה על קאטות. טאקוונדו יחד עם ג'ודו הן אומנויות הלחימה היחידות הכלולות במשחקים האולימפיים.
לקונג פו מספר סגנונות לחימה שהתפתחו במשך מאות שנים בסין. ישנם אלמנטים משותפים לסגנונות השונים (המסווגים בדרך כלל על ידי משפחות, בתי ספר או כיתות). כמה סגנונות כוללים תרגילים פיזיים המחקים תנועות בעלי חיים, בעוד שאחרים מושפעים מפילוסופיות, דתות ואגדות סיניות. חלק מהסגנונות הנפוצים ביותר כוללים הונג גאר, "חמישה בעלי חיים" (שאולין קונג פו) ועוד.
קרב מגע אינו למעשה אומנות לחימה, אלא תורת לחימה הלוקחת אלמנטים פונקציונטלים משלל אומנויות ומסורות לחימה, אך גם מכילה פיתוחים משלה. זו תורת קרב פנים אל פנים שפותחה בישראל, הכוללת טכניקות של היאבקות, עמידה (מבוסס בעיקר על מואי תאי), בריחים ותרגילי בריחה. היא ידועה בעיקר בשל התקפות הנגד היעילות והברוטליות שלה, שמטרתן לשמור על בטיחותו של המתרגל ולנטרל את היריב בכל האמצעים הדרושים. בדרך כלל, אין כללים בקרב מגע, ואין לו פדרציה ספורטיבית. בנוסף, אין התאחדות רשמית, אם כי ארגונים מסוימים מכירים בהתקדמות של המתרגלים על ידי שימוש בתגים וחגורות לציון רמות.
בארץ שלנו יש שפע של סגנונות לחימה, ולכן הרבה ממה לבחור. רצוי לבחור את הסגנון המתאים לכם לפי היכולת הגופנית שלכם, אופי האימון שאתם אוהבים והמניעים שהובילו אתכם לרצות לרכוש ידע באומנות לחימה מלכתחילה.
אם אתם בגיל מתקדם או בעלי מום או פציעה, אולי כדאי לשקול אומנות לחימה "רכה" כמו אייקידו, טאיצ'י או סוגים שונים של קארטה. זה נכון גם לגבי כל אלו שרוצים להפעיל את הגוף, אבל נרתעים מספורט של מגע מלא, עם קרבות של ממש.
אם אתם צעירים ובריאים ורוצים להיכנס לכושר, להעלות דופק, להזיע, לבנות ביטחון, להתחזק ולהתאתגר (פיזית ופסיכולוגית), שווה לשקול ללמוד ספורט תחרותי כמו ג'ודו, ג'וג'יטסו, MMA, טאקוונדו וכמובן איגרוף תאילנדי. אין צורך לומר שאנחנו ממליצים על איגרוף תאילנדי, כי זאת אהבה גדולה שלנו וכל רגע במכון הוא אושר צרוף (אבל זה אנחנו).
רוצים לבחון בעצמכם? אתם מוזמנים תמיד לבוא לבקר במכון להכיר אותנו ולהיחשף לספורט הטוב בעולם! התקשרו ונסביר לכם איך להגיע 050-6655788.